רעי וידידי היקר יוסי ימפל שמלבד היותו מן המוסיקאים המחוננים שידעה ציון, יודע להכין את החומוס הכי טוב בארץ, ושבגן עדן של אוכלי ארוחת ירק עם שור אבוס ייזכר כאלוף החמין, (שלושה מיני טשולנט אכלנו על שולחנו, בצהרי שבת אחת – שפתיים יישק וצלחת ילוק.) האיש הזה, מן השפויים שברעי, קם בוקר אחד, קרא את כל הקוראן כולו חמש פעמים והחליט להצביע עבור הנתניהו האדיר. משמע האיסלם אינו רק רוצח, אונס, משמיד ומאבד יִקְּהַת עמים, אלא גם מתגייס כדי להשאיר את שרה נתניהו בכל בתי ראש הממשלה לעולמי עולמיה. על זה הייתה אימי, צדקת גמורה, אומרת: מלפנים נובח הכלב ומאחור מכשכש בזנבו. (אני לא יודע לָמָּה היא הייתה אומרת את זה…אני מניח שהיא התכוונה לכך שהיא לא באמת ידעה מה מפחיד יותר, שיניו החשופות של הכלב או זנבו המכשכש.)
אבל יוסף בני התעורר בוקר אחד ולמראה הלינץ' הנורא שעשו חלאות אדם בחייל ברמאללה נפקחו עיניו: רוצה לומר: 'מה אלה עושים בנו שפטים, הבה נעשה בהם שְׁפָטֵי שְׁפָטִים, וכך הווה – ניקח נער פלסטיני ונצלה אותו באש, תרבות המנגל היא התרבות של הימין הלא כן?
יוסי מחמלי – הרוע אינו יודע ימין או שמאל, הטרוף אינו מבין בּוֹליטיקה (הב' נשתרבבה פנימה בכוונת מכוון) אתה, שבמו פיך, הפרדת את מעלתך מן הַבָּבּוּנִים, ושהקב"ה נתן לך הרבה יותר מתשעה קבין של בינה (אחד השאיר לבבונים) שֶׁהַדִי אֶן אֵי שלך, על אפך וחמתך, מסווג אותך כאינטלקטואל איש הרוח, נשארת שמאלני אפילו במחנה הימין. הבבון אינו חוצה את הקו המפריד בין ימין לשמאל, אבל כמה מאנשי השמאל, המתייסרים, שחיים בתוך עיר ההריגה ונפשם נקעה מכל הרג, חברינו שירו ובכו, אלה שקראו את ליבוביץ לצד הקוראן ואחרים שקראו את משנתו של הרב קוק לצד משנתו של הרב סולוויצ'יק, בארזים האלה נפלה שלהבת משום שיום בהיר אחד קמו לבוקר זיווני ומצאו, הפלא ופלא, את המסמר שנפל מפרסתו הימנית של סוס קרבות דוהר. לרגע חשבו שזרח עליהם השמש, אבל מי כמוך יודע את המשכו של השיר. רוצה לומר – קשה להיות שמאלני אבל עוד הרבה יותר קשה להיות סתם הומניסט. קשה לחיות בעולם שיש בו שני צדדים לכל מטבע. היות הומניסט פירושו להחליט החלטות מדי רגע. לא להתחפר במחילות ימין או שמאל, במקום ש'יש צדק' – לזעוק ' יוֹפַע מיד, ואם אחרי השמדי…' וגו'. משני צידי הקו הירוק שהאדים מדמי כל אחי ואחיותיי בני האדם – יש לדרוש צדק. דאעש הוא גזע הרוע, מהותו והתגלמותו, הרוע שקראנו עליו בספרים – יש לחסלו. אבל אי אפשי להאשים את הקוראן בחדלונה של המדינה היהודית שלא השכילה לכבד את זכויות הגר שבתוכה, שמייד אחרי מלחמת ששת הימים לא עשתה הכול כדי לשלוף את הַנַפָּץ מחבית אבק השריפה ששמה ירושלים. (ערביי ירושלים עושים חומוס טוב כמו ערביי עכו) קום לך לך אל מעבר לחומת ההפרדה בעיר שהקב'ה בחר למשכן לו וראה אלפי אנשים שחיים ללא מים, סניטציה ראויה למגורי אדם, ביוב, בתי חולים. האם אני שמאלני? לא! הייתי רק רוצה להיות חכם, לתת לנשמות התועות של האיסלם סיבה טובה לחיות חיים שעדיף לבחור בהם על פני חגורת הנפץ. הקוראן שאתה קראת, אינו הקוראן שהמשכיל הערבי קרא. גם התנ'ך שאתה (המשכיל היהודי) קראת, איננו התנ'ך שאני קראתי: שהדי במרומים – הלוא כל העממים היושבים בכנען רעדו כעלה נדף מפני דאעש העולה מן המדבר כשבראשו אץ קוצץ יהושוע בן נון, ושוחט לכל גבר וכל אשה הרה במצוות אל קנא ונוקם. השחיטה לא פסקה לעולם. שאול המלך-ביבי של הבבונים, עשה שפטים בגבעונים (שומו שמים, בניגוד למצוות אלוהיו מן הקוראן, סליחה מן התנ"ך…)
וביבי זוכר עד היום את אשר עשה לנו עמלק…טפו טפו טפו… ממה נפשך – האיש הזה חי במאה העשרים ואחת? יוסי ידידי היקר – לא לחינם האיראנים שונאים אותנו. הביבי שלך עולה לנאום את נאומו הרטוב בקונגרס האמריקני ומספר למריונטות (יושבים וקמים… יושבים וקמים) את סיפורה של אסתר, (שבינינו הייתה מן הסתם שֶׁגַּל יותר מוצלחת מוושתי, אשת המלך – פמיניסטית לרוחי, שסירבה להופיע בפני המלך המניוק והפפראצי שלו בעירום מלא – אגב – איך אתה חושב שאסתר דנן הופיעה בפני המלך?) ובכן האי נפקניתא – אסתהר ודודה פנדרוס* הוא מרדכי טוב הלב, (מספר הביבי באלף לילה ולילה שלו להקונגרס,) הצילו את יהודי פרס ומדי. מיד לאחר מכן, שוכח דמוסטנס של בתי הסנט, לספר להם, ש'השהידים היהודים הרפובליקנים', הרגו שבעים וחמישה אלף פרסים (במלעיל) בלי להניד עפעף…בלי פצצת אטום (זה אגב היה מספר ההרוגים בהירושימה ביום הטלת הפצצה) ככה סתם הרגו אותם, כדי לקשט באוזניהם את עצי התליה של עשרת בני המן (את ויזתא הקטן היה קשה לתלות כי הוא היה כל כך קל עד שהחבל לא הצליח לשבור את מפרקתו, התליין – (השמועה הפרסית [במלעיל] אומרת שהוא היה יהודי עבדקן, מן ברוך מרזל כזה,,,אבל זה לא בדוק…סלח לי על ריבוי הסוגריים, אבל ההיסטוריה הימנית מפתיעה אותנו כל הזמן…) ובכן התליין היה צריך לשבור את צווארו של ויזתא בן החמש בכת של רובה.
ובשביל הביבי הזה הצבעת? הבן יקיר לי ימפל, הכן תכין לנו הרבה חמין למלחמה הבאה – בנימין היהודי קונה לנו חמישה חמקנים (כל תקציב הרווחה הבריאות והחינוך של מדינת ישראל) כדי להתחרות עם מרדכי היהודי ובא לציון גוואלד.

  • נ.ב. – הערת הבחור הזעאצר – אפילו שאתה מעיד בעצמך שאתה לא כמו הבבונים, יודע להתבטא, מצינו בכתוביך לפחות עשרים שגיאות תחביר ועוד תמיהות על שפת עבר שֶׁהִזָּה קולמוסך. אבל זו היא ימנית, מתחת לחגורה ואני חוזר בי חזור והתנצל: כשם שאני אוהב את האישה שעימי, יְמַנִּיָה יפהפיה, יותר מנפשי, אני אוהב אותך (ואת האישה שעמך) אהבה גדולה, הכול בעבור פת בג של חומוס כמובן, והריני שלך כתמיד וכרגיל. עודד בארי ושימותו הקנאים.
    *פנדרוס – סרסור ידוע מאצל הומרוס ואצל שקספיר השגיא ב'טרוליוס וקרסידה'.