איש כבוד הוא שמעון פרס. לא רצינו בו כראש ממשלה, אבל לפחות יש לנו נשיא שיש לו הדרת מלך. אין קורטוב של ציניות בדברים האלה. פעמים רבות היה כמשה בדורו-איש מדון לכולם, לעתים מר נפש, אבל פעמים רבות קרן עור פניו. לפני היותו פוליטיקאי, מדינאי, חתן פרס נובל, איש ספר ואיש חזון, הוא יהודי – כל יובלי החמלה ומפלי הזעם שהתנקזו בספרי הנביאים, זורמים בעורקיו, על כן אין מי שיאה שיעמוד בפני אומות העולם ויזעק את זעקתנו כנשיא בית ישראל. אין גם מי שייטיב לעשות זאת ממנו. אלא אליה וקוץ בה. מתי שמעתם את האיש הזה אומר "טעיתי". והאם כשיבואו דברי הימים ויטפחו על פניו, יבוא אלינו ויאמר "מודה אני"?

כל כך גאה בך יכולתי להיות בדאבוס, אבל שם  קמו עליך דברי הימים להציגך ערום ועריה. כל מה שאמרת בדאבוס נשיאי, ראוי היה שיאמר, כל הכעס כל העברה, כל החרון על צביעות העמים, על צביעותו של ראש ממשלת טורקיה. אופפס…כתר לי זעיר – על מי יצא זעמך? האם שכחת את הפעם האחרונה שהיית באיסטנבול? אצל אותו ראש ממשלה עצמו?

כבוד הנשיא, מליון וחצי חללי הארמנים קמו עליך בדאבוס לגלות את ערוותך. "לשכוח" אמרת אז? "יש לשכוח את שואת הארמנים"… ובשם איזו שואה אתה דובר כשאתה מתהלך בין העמים? דמיו של מי זועקים מפיך? אתה שסלחת בשמנו לטורקים את רצח העם הארמני, תובע את עלבון צה"ל? מראש ממשלת טורקיה אתה תובע את עלבוננו שאנחנו קמים להגן על עצמנו?

זכותנו להגן על עצמנו, אדוני הנשיא, ולית מאן דפליג, אין טוב ממך להגן על זכותנו זו. בכל מקום אדוני הנשיא, חוץ מאשר במקום בו דורכת כף רגלו של ראש ממשלת טורקיה. שם לא – הוא הצל ששלחו אליך מליון וחצי חללי הארמנים להזכירך שמדיניות היא נחלתם של פוליטיקאים, ומדינאות היא זכותם של נשיאים, ואמת מארץ תזעק. גור אריה יהודה היית לנו, אבל כשעלית לרגל לאיסטנבול, נאנחו שלומי אמוני ישראל – הלך הזרזיר אצל העורב. ועכשיו העורב חושף טפריו, אולי זאת העת ללכת אצל הארמנים ולומר – מיאה קולפה?

ועכשיו, ה – 24.10.2009 – נעשינו כולנו לפתע שונאי טורקים. "לא לאכול מפיתם, לא לשתות ממימיהם, לא להתארח במלונותיהם באפס מחיר, כולם נבלות, מדזיינים בתחת". עמך ישראל חמור גרם, מהיר לשבח ומהיר לקלל.  

בשנת 1907 – כתב אהרון אהרונסון לשרה אחותו אודות טבח הארמנים, "הידיים ידי הטורקים, המוח מוחם של הגרמנים" . ואמנם כך היה הדבר, יועציהם הקרובים ביותר של הטורקים לעניין הארמנים היו קציני המטה של הקייזר. זאת הייתה החזרה הגנרלית, שדה האימונים של הגרמנים לקראת תיאטרון האימה של שואת היהודים. במשך עשרים וחמש שנים לאחר טבח הארמנים עסקו הגרמנים בפיתוח הטכנולוגיות שלהם, וביניהן טכנולוגית ההשמדה. חדים כתער, יעילים כסנודי, מה פלא שהטורקים העלובים עם כתות הרובים העתיקים שלהם, עם הגז הפרימיטיבי, עם האש והסייף העקום הצליחו להרוג רק מליון וחצי ארמנים, והגרמנים עשו חיל וחיסלו ששה מליון?

ואנחנו עדיין מעדיפים לשכוח. שמעון פרס אולי לא יסלח, אבל מי לנו שמעון? אהוד ברק, לעומת זאת, התגלמות ה"ריאל פוליטיק" הכושלת של מדינת ישראל, מנסה להרגיע אותנו…לא צריך להתלהם, זו היא סערה בכוס מיים, אז מה אם הטורקים הכריזו עלינו כעל מצורעי האיזור…יש פוליטיקה…זה יעבור. אלוהים אדירים, עד כמה נמכה, שפלה קומתו של אהוד ברק,,, שר ביטחון של ננסים, ומגדלי אקירוב…

ראה עוד מאמרים של עודד בארי – לחץ "מאמרים"