הבחירה החופשית היא פרובלמטית בייחוד כשבודקים אותה בפריזמה כמותית.

כמה פעמים יש בידך הזכות לבחירה חופשית אחרי הבחירה החופשית הראשונה. אילו היית בן מאדים שבא ארצה וניתנה לך הזכות לבחור באזרחות של אחת ממדינות אירופה למשל, היית  בוחר באנגליה ונשבע לה אמונים. מתי היית יכול לבחור שוב? לשנות את דעתך לאמור-עכשיו אני רוצה להיות אזרח צרפתי? הרי זכות הבחירה החופשית אינה מוגבלת לכאורה בזמן. זכותך לבחור שוב ושוב, ואתה זכאי להפעיל את הזכות הזאת הן משיקולי נוחות ותועלת, או משיקולים מוסריים. החברה על פי רוב מתייחסת בצביעות למערכת השיקולים העומדת בבסיס הבחירה החופשית. כל פוליטיקאי יודע, שמוטב לו להצדיק את בחירותיו בנימוקים מוסריים. אם יודה שהבחירה שלו באה לעולם מטעמים של נוחות או תועלת, לו עצמו או לגוף שהוא מעוניין ביקרו, הוא מזמין אש תופת מצד משמרות המוסר הציבורי.


החברה עמה חתמת את האמנה שלך, אינה מעונינת שתשנה את בחירתך, משום שבכך אתה מעיד עליה שאין היא ראויה. ואכן, אילו היית יורד לכדור הארץ לפני מלחמת העולם השניה, ובוחר להיות אזרח גרמניה, ומיד לאחר מכן היית נוכח שחברת לעם בלתי מוסרי, והיית רוצה לבחור מחדש…מה אז?

יכול להיות אם כן שאין לגשת לאקט הבחירה החופשית מתוך קלות דעת. העקרונות שבגינם בחרת בדרך זו או אחרת חייבים להיות כבדי משקל, וההתמודדות עם כל הדילמות הניצבות בפניך בעת תהליך הבחירה צריכה להיות עמוקה ומקפת ככל האפשר.

סוג לגיטימי של בחירה חופשית היא הבחירה "לקחת בקלות" את זכות הבחירה החופשית" לעמוד על זכותך לשנות את בחירותיך חדשות לבקרים ובעקבות גחמה. הבעיה היא שעמדה כזאת אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות, ובסופו של דבר, אל אף שהיא נראית רבת תנועה ומפתה, לאמיתו של דבר היא סטטית, והמחזיק בה נראה כאילו הוא ניצב בלבו של שדה מגנטי והכוחות המושכים אותו מארבעת רוחות השמיים אינם מצליחים  להזיז אותו לכיוון כלשהו.

ועוד, לאמיתו של דבר מי שבחירותיו החופשיות הן בבחינת גחמה, לא יעמוד מאחרי בחירותיו החופשיות, לא ילחם עליהן וכמעט ודאי שלא יקריב קרבן כלשהו למענן. ועל כן ממילא הוא נוהג זילות בזכותו לבחירה חופשית, ואם זאת תינטל ממנו, לא יהפוך עולמות על מנת להחזירה.

מכאן יוצא שהזכות לבחירה חפשית היא משאב שיש לנהוג בו בכבוד ולנצל אותו רק אחרי בדיקה מדוקדקת של הנסיבות המעמידות אותך בפני בחירה חדשה.