אין שום סיבה בעולם לשלם את אגרת הטלוויזיה.

לא בגלל שרשות השידור מגישה לנו טלוויזיה גרועה, הרסנית, מבלי לטרוח אפילו לכתוב את מה שהמדינה מחייבת את כל יצרני הסיגריות לכתוב על העטיפה – הצפייה בטלוויזיה מזיקה לבריאות והיום – הטלוויזיה הורגת.

הטלוויזיה הורגת – משום שמכריחים אותנו  בעל כורחנו לקחת חלק באכילה גסה של מנות שנאה, מזוכיזם, דיכאון, שקיבה ממוצעת אינה יכולה לעמוד בהם.

הטלוויזיה הורגת, משום שצופיה מקבלים את הנחת היסוד עליו עובדת כל חברת חדשות ראויה לשמה-ההרג הוא בידור.

נשים רואות בטלוויזיה, תמיד, נשים יפות מהן וגברים מדהימים יפים וחזקים יותר מהנאד הסרוח על הכורסא בסלון שלהן.

גברים רואים בטלוויזיה, תמיד, נשים מעוצבות על טהרת הברירה הטבעית. גברים ונשים רואים בטלוויזיה נשים מיתולוגיות מזדיינות עם שרירנים בעלי פרופיל מושלם. איזה תסכול.

לא פלא שחמישים אחוז מכלל הצופים מחליטים לאחוז באיזה שהוא כלי זין ולהוכיח לעולם שהחיים אינם וירטואליים.


אבל אני בעד טלוויזיה. ושמי שרוצה לראות אלימות שיראה, ומי שרוצה לראות פורנוגרפיה שיראה ויאונן בצבעים. מי שרוצה לראות מגישי תכניות המורחים  חרה על מסכי הטלוויזיה שיראה, יקליט וייהנה מן הריח בשידור חוזר. ושישלם, כמו בבית זונות.

אבל המדינה לא יכולה להכריח אותי ללכת לבית זונות. זה בניגוד לחופש התנועה.

המדינה לא יכולה להכריח אותי להכניס את בית הזונות אלי הביתה – ביתי הוא מבצרי.

עיריות רשאיות לדרוש ממני ארנונה, הן מספקות לי שירותים שאני נדרש להם. יש בינינו יחסים של צרכן וקמעוני.  המים לדוגמא הם משאב לאומי, הם עולים לעירייה כסף,  העירייה קונה אותם מחברת 'מקורות', אם אני רוצה לשתות אני צריך לשלם. כנ"ל מן הסתם הקרקע שביתי ניצב עליה. ושירותי הניקיון והגינון וכיוב"א. אבל אינני נצרך לשידורי ההבל של מדינת ישראל, איך אפשר להכריח אותי לשלם עבור דבר שאינני רוצה לצרוך?

על מה אני משלם כשאני משלם את האגרה? המדינה טוענת שאני משלם על "זמן אויר". אבל אני אינני רוצה לקנות זמן אויר. אני רוצה לקנות דווקא את שידורי חברות הכבלים ושהם יסתדרו עם המדינה ועם הלויינים, משום שהן משווקות מוצר שלכאורה חלק מייצורו תלוי במשאב לאומי ("זמן אויר") וכמו שאני מחליט אם אני רוצה לשלם עבור ערוץ הספורט, ההיסטוריה, או פליי בוי, כך זכותי להחליט אם אני רוצה לשלם כדי לראות את "האח הגדול" או אימא שלו על המסך שלי.

ואם אני צריך לשלם אגרת טלוויזיה מדוע אינני צריך לשלם אגרת גאז ואגרת חשמל ואגרת דלק

ואגרת הליכה לשוק?

גביית אגרת הטלוויזיה היא בניגוד מוחלט לחופש הפרט. עיקול המכונית שלי בגין אי תשלום אגרת הטלוויזיה הוא שוד לאור היום.

הדרישה לשלם את אגרת הטלוויזיה הגיעה לביתי אחרי שקניתי מכשיר טלוויזיה חדש. האם יש חוק המחייב את מוכרי הטלוויזיות להעביר לגובי האגרה את שמות הלקוחות שקנו מהם  מוצרים? ואם אין חוק כזה האם יתכן שגובי האגרה נטלו את האינפורמציה הזאת משלטונות המס? מע"מ לדוגמא? חשבונית המס של החברה שמכרה לי את המכשיר האומלל, הייתה יכולה להיות המקור היחידי להסגרת שמי? מעתה ואילך אני נזהר וקונה את הקונדומים שלי תחת שם בדוי ואינני מבקש חשבונית.

ואם הדרישה לתשלום האגרה, הגיעה אלי אחרי  שהתחברתי לחברת הכבלים, האם אפשרי שבמסגרת ההסכם בין חברות הכבלים למדינה ישנו סעיף הדורש מהן להעביר למדינה מדי חודש נאמר, את שמות המתחברים לרשתם? ומה על צנעת הפרט?

מכל הסיבות האלו ועוד עשר סיבות אחרות שאתם יודעים אותן, אני מבקש מכם להצטרף לדרישתי הנחרצת – תבוטל אגרת הטלוויזיה לאלתר.