וידוי לימים נוראים

להל"ן וידוי – אני כבן שישים חורפים ויותר ובשנה האחרונה שכבתי עם שתים עשרה נשים (כמספר שבטי ישראל) שבע מהן יהודיות (כמספר ימי השבוע) שתי נוצריות (כמספר לוחות הברית) ערביה אחת (כמספר השם אלוקינו) בדואית אחת (כמספר אברי הרבייה בגבר המצוי) ויפאנית אחת (שלא הצלחתי לעמוד על נטיותיה הדתיות, אבל לדאבון הלב גם לא הצלחתי לעמוד בדרישותיה הסכסואליות, הזין שלי זה לא מה שהיה). אבל…את כולן אני עומד לתבוע לדין. כל היהודיות שקרו אותי באשר לגילן, חמש מהן הצהירו שהן בנות ארבעים ושש בעוד שבתעודת הזהות שלהן היה רשום בפירוש שהן בנות חמישים ושש, זאת שהגדילה לעשות ואמרה לי שהיא בת ארבעים, ספרה לי גם שהיא חילונית וגרושה אם כי היא הייתה שומרת מצוות ונשואה לאימפוטנט משערי חסד בירושלים. השישית אמרה שהיא אלמנה, אם כי למעשה הייתה גרושה, (היא לימדה ספרות באוניברסיטה והייתה מתוחכמת דייה כדי לדעת שלאלמנות יש סקסאפיל מיוחד, -ראה זורבה היווני)  השביעית הייתה חוזרת בתשובה שברגע האמת הסתבר לי שהיא הייתה הוא, גבר שעבר ניתוח לשינויי מין, הסקס אתה היה מן המרוממים שחוויתי בחיי. אבל את כולן אתבע לדין על התחזות, הונאה, רמייה, ושיבוש הליכי זיונים. את אשתי אני עומד לתבוע לדין על שהיא מזיפת אורגזמות  כל יום שני וחמישי, (הימים הקבועים אצלנו לתשמיש המיטה והמותרים על פי חוק הגיור ודיני יבמות.) ברור לי שהרבה לא יצא לי מזה, (חוץ מן ההנאה הפרוורטית אך לגיטימית שאני חווה בדיוני בית המשפט הציוני בעמק עכור, והחשיפה הבלתי נמנעת למציצני ערוץ 2, 10, וערוץ הכנסת.) שהרי את כל הנשים היהודיות ישלחו הביתה בעסקת טיעון שעיקרה-מאסר בית למשך עשרים וארבע שעות בתנאי שהן תמצוצנה לשופט. את היפאנית יכריחו להתגייר, כדי שחס וחלילה לא תרבה את מספרם של מלוכסני העין בקהילות ישראל. את הדר' מן האוניברסיטה ישלחו לשלושה חודשי שרות בישיבת נחמן העומד לעד. הערבייה תהיה היחידה שתשלח למאסר בכלא שאטא, עם בחירי החמאס, כדי שיזיינו לה את הצורה דרך כל חור אפשרי לתפארת מדינת החמאס שבדרך. את הבדואית יוציאו להורג בסקילה. ובא לישראל גואל. על זה נאמר "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו."