אתמול ראה אור ספרי החדש – "פעמוני ירושלים". בעצם זהו ספר "ישן חדש" כי מצויים בו שני סיפורים, האחד חדש באמת ('פעמוני ירושלים') והשני ישן ('החצר הגדולה'). 'החצר הגדולה' ראה אור לראשונה בהוצאת "מסדה" לפני שש עשרה שנים. הוא התקבל בהתלהבות גדולה, כל המהדורה הראשונה אזלה ומהדורה שניה לא ראתה אור כי הוצאת הספרים "מסדה" סגרה שעריה. (שערו בנפשכם, בידי נותר רק עותק אחד מן המהדורה הראשונה.) בהמשך, מה שנכתב על הספר "החצר הגדולה" בעת שראה אור לראשונה…אני מקווה שהסיפור "פעמוני ירושלים" יהא לו בן זוג הולם. 

                                                                                                

החצר הגדולה-ספר מרתק חכם ורגיש, שאחרי שאתה קורא אותו נדמה לך שהיית שם עם הריחות  הצלילים והטעמים של ירושלים החצויה.

יהודה אטלס-ידיעות. 

כל מה שנכתוב על הספר הנפלא הזה רק יחטא למקור…מרגע שנכנסים לדפי הספר הזה עולים על מכונת זמן שמעבירה את הקורא לירושלים של פעם. המראות הריחות הצלילים עולים מתוך  סיפורים אמינים כל כך, מרתקים, צובטי לב, מעלי חיוך, מגיל שתים עשרה עד מאה ועשרים.

 נעמי בן גור.

אני מזכיר את הספר כדי לומר בפירוש שהוא ספר נפלא שהוא נכתב ברגישות ירושלמית שהוא עושה צדק לירושלים שדמויותיו מתחיות בעת הקריאה שעלילתו מרתקת ושניחוח ירושלים העולה ממנו עשוי להאהיב את העיר על  כל קוראיו.

יהודה אטלס- ידיעות.

הספר נקרא בנשימה אחת…התיאורים נשמעים כנים, הדיאלוגים החיצוניים והפנימיים אמיתיים, הדמויות עגולות ומשכנעות, כך שאפילו ההרפתקאות הנועזות והאירועים יוצאי הדופן צומחים באופן  טבעי.

חדשות.

 הספר שלפנינו רווי כולו באהבת הספרים…איזכור הספרים הוא התבלין שלו, איזה דבק רוחני שבין הדברים, איזה מכנה-משותף לכל ילד של אז, שחלק הארי של חיי הנפש שלו נשאב,  בעצם, מספרים.

יהודה אטלס-ידיעות.